הריון הוא התהליך שבו נקבות יונקים נושאות צאצא חי בתוכן מהעיבור ועד שהוא מסוגל לחיות מחוץ לרחם. ההריון מתחיל מהפריית ביצית (התעברות) מה שיוצר זיגוטה, ומסתיים בלידה, בהפלה טבעית או בהפלה מלאכותית.
אצל בני אדם ההריון אורך בערך 40 שבועות מאז המחזור החודשי האחרון לפני ההתעברות ועד הלידה. הוא מחולק לשלושה שלישים (טרימסטרים) שאורכים שלושה חודשים כל אחד. השליש הראשון נושא בחובו את הסיכון הגבוה ביותר להפלה טבעית, ואם זו קורה אז זה בדרך כלל בגלל פגמים בעובר, באם, או בשל נזק שנגרם לאחר ההתעברות.
בקרב בני אדם בעבר לא התייחסו להריון בשמו אלא השתמשו ביופמיזמים כמו "לחמנייה בתנור" או "אוכלת בשביל שניים".
הפריה
השלב הראשון של ההריון מתחיל בדרך כלל במגע מיני כשתאי המין (ה"גמטות") הזכריים – תאי הזרע – נשפכים אל תוך נרתיק הנקבה. נוזל הזרע המיוצר בגופו של הזכר מכילים מלבד תאי זרע גם סוכרים, חלבונים וחומרים אחרים שמסייעים להגביר את חיוניות תאי הזרע. תאי הזרע של האדם יכולים לשרוד בדרך כלל עד 48 שעות בגוף האישה. לתאי הזרע יש זנב או משוט ארוך, שמסייע להם לשוט. אלו התאים היחידים בגוף האדם עם יכולת שכזו. תאים אלו נקראים "הפלואידים" (במשמעות של "חצויים"), שכן הם מכילים רק חצי מכמות הכרומוזומים שבתא רגיל, לאחר שעברו מיוזה מתאי נבט בבלוטות הזרע. בדרך כלל בפליטה הגברית נפלטים בין 100 מליון ל-300 מליון תאי זרע.
הביציות הן תאי המין הנקביים, וגם הן הפלואידיות. הביצית יכולה להתאחד עם תא זרע אחד ואז ליצור זיגוטה מופרית, שתגדל ברחם ותהפך לעובר מתפתח. הביציות המיוצרות בשחלות מיוצרות אף הן בתהליך של מיוזה, ונשארות שם במצב של חיות מושהית עד שהן מופעלות על ידי שינוים הורמונליים במחזור החודשי של האישה. בדרך כלל משוחררת ביצית אחת בכל מחזור.
בזמן הביוץ, קצה אחת החצוצרות זז לעבר השחלה שנמצאת מולה ותופס את הביצית המשתחררת. בדרך כלל אם מתרחשת הפריה אזי היא מתבצעת בתוך החצוצרה, שם פוגש הזרע את הביצית, לפיכך על הזרע לעבור את הנרתיק, את צוואר הרחם ואת הרחם לפני שהוא מגיע לחצוצרה – מרחק ניכר לעומת גודלו של תא הזרע.
כשתאי הזרע שהצליחו לשרוד את הדרך הארוכה מגיעים לביצית, הם מנסים להפרות אותה. כל תא זרע מורכב, בין השאר, ממיכל של אנזימים שבו הוא משתמש כדי לפרוץ דרך המעטה החיצוני של הביצית ולהתמזג איתה. תהליך זה יכול לקחת עד עשרים דקות. כשתא זרע אחד מצליח להתמזג עם הביצית משתנה מעטפת הביצית ומונעת חדירה והתמזגות עם תאי זרע נוספים. התמזגות הביצית וגרעין תא הזרע, שיוצרים תא דיפלואידי, משלימה את השלב הראשון של ההריון.
שיטות הפריה אחרות כמו הפריה מלאכותית והפריית מבחנה משמשות לעתים במקרים של חוסר פוריות, נשים רווקות וזוגות לסביים.
התפתחות
טרום-השתרשות
בנקודה זו הזיגוטה הוא תא יחיד בר חלוקה עם היכולת להפוך לאדם שלם. השלב הבא הוא חלוקת תא מיטוזית, שבו כל תא מכפיל את עצמו ויוצר תא דיפלואידי נוסף. הזיגוטה מתחלק לשני תאים קטנים יותר, המכונים בלסטומרים, בערך כל 20 שעות. התאים הופכים קטנים יותר ויותר עד שהתבצעו ארבע חלוקות שהביאו ליצירת תאים עצמאיים. צבר זה, המונה 16 תאים, המכונה מורולה, עוזב את החצוצרה ועושה את דרכו לעבר הרחם.
הריון חוץ-רחמי
לעתים הזיגוטה המתפתח יטמע במקום אחר ולא ברחם; מקרה שכזה מכונה הריון חוץ-רחמי. בדרך כלל הריונות חוץ-רחמיים מוטמעים בחצוצרות, אך הם יכולים להטמע בכל רקמה שהזיגוטה המופרה מגיע אליו (באופן כללי זה יכול להיות בכל מקום בבטן האישה. כיוון שרק הרחם מתאים להתפתחות העובר, הריונות חוץ-רחמיים בדרך כלל מסתבכים כאשר העובר המתפתח הופך גדול מכדי יכולת אספקת הדם של המיקום החוץ-רחמי, שלא יכול לספק את צרכיו יותר. כשזה קורה, ההריון החוץ-רחמי נמצא בסכנת קריעה, שיכולה לגרום לאובדן דם משמעותי. לכן, הריון חוץ-רחמי יכול להיות מצב מסכן-חיים.
רק 2% מההריונות הם הריונות מחוץ לרחם, וברוב המוחלט של המקרים הם אינם מסתיימים בלידה.
בתר-השתרשות
בתוך צבר התאים ישנו שקע המכונה בלסטוסל (Blastocele) שהתאים המתפתחים גדלים סביבו. בחלק החיצוני של השקע תהיה שכבה שטוחה של תאים, וה-zona pellucida ישאר באותו גודל. התאים הופכים קטנים יותר ויותר כדי להתאים. המבנה החדש הזה עם השקע במרכזו והתאים המתפתחים סביבו נקרא בלסטוציסט (Blastocyst). המצאותו של הבלסטוציסט פרושו ששני סוגים של תאים מתעצבים – מסת תאים פנימית שגדלה בחלק הפנימי של הבלסטוציסט ותאים הגדלים בחלקו החיצוני. תוך 24 עד 48 שעות, מחסום הבלטוציסט, ה-zona pellucida, נפרץ. התאים בחלקו החיצוני של הבלסטוציסט מתחילים להפריש אנזים ששוחק את ציפוי ה-epithelial uterine ויוצר אתר להשתרשות. הבלסטוציסט גם מפריש הורמון ששמו Human chorionic gonadotropin שבתורו, גורם ל-Corpus luteum בשחלות האם להמשיך ולייצר פרוגסטרון, שפועל כדי לשמור שציפוי הרחם ימשיך ויזין את העובר. הבלוטות בציפוי הרחם יתנפחו בתגובה לבלסטוציסט וקפילריות (capillaries) יגורו כדי להתפתח באזור זה, מה שמאפשר לבלסטוציסט לקבל חומרי מזון מהאם.
בדיקות הריון מזהות את נוכחותו של ה-Human chorionic gonadotropin.
מערכת הדם השלייתית
בשלב זה, התאים שמקיפים את הבלסטוציסט הורסים תאים בציפוי הרחם, ויוצרים בריכות דם קטנות שבתורן גורמות ליצירת קפילרות. זהו השלב הראשון של היווצרות השליה. מסת התאים הפנימית של הבלסטוציסט מתחלקת בתכיפות, ויוצרת שתי שכבות. השכבה העליונה תהפוך לעובר והתאים משם ישמשו ליצירת השקע האמניוטי (amniotic). השכבה התחתונה תהפוך לשק קטן. (אם התאין מתחילים להתפתח במצג לא רגיל, עלול להתפתח גם כאן הריון חוץ-רחמי).
לאחר כמה ימים, chorionic villi בשיליה המתעצבת מעגנים את אתר ההשתרשות ברחם. בשלב זה מתפתחת מערכת כלי דם בסביבת השיליה המתפתחת, ליד אתר ההשתרשות. השק הקטן בתוך הבלסטוציסט מתחיל לייצר תאי דם אדומים. במשך 24 השעות הבאות, רקמת חיבור מתפתחת בין השיליה המתעצבת והעובר הקטנטן שגדל. רקמה זו תהפוך מאוחר יותר לחבל הטבור.
התמיינות התאים
לאחר היווצרות השיליה, קו דק של תאים מופיע על פני השטח של העובר. גדילתו מראה שהעובר יעבור תהליך של "גסטרולציה" (gastrulation) שבו שלוש השכבות של העובר, האקטודרם (ectoderm), מזודרם (mesoderm), ואנדודרם (endoderm) יתפתחו. הקו הצר של התאים מתחיל ליצור את האנדודרם והמזודרם. האאקטודרם מתחיל לגדול במהירות כתוצאה של הפרשת כימיקל המיוצר במזודרם. שלוש השכבות הללו משמשות כאבן בניין לכל סוגי הרקמות בגוף.
האנדודרם יהפוך בסופו של דבר ללשון, צינור העיכול, הראות, כיס השתן ובלוטות מסוימות. המזודרם יהפוך לשרירים, עצמות, ורקמת הלימפה, כמו גם לחלק הפנימי של הריאות, הלב, ומערכת הרבייה ופליטת הפסולת. הוא גם יהווה בסיס לטחול, וישמש ליצירת תאי דם. האקטודרם יהפוך לעור, לציפורניים, שיער, קרנית, הציפוי של האוזן החיצונית וחלקיה הפנימיים, האף, הסינוסים, הפה, פי הטבעת, השיניים, בלוטת יותרת המוח, בלוטות החלב, העיניים וכל חלקי מערכת העצבים.
בערך 18 יום לאחר ההפריה, העובר התחלק די צורכו והוא מכיל את רוב הרקמה לה יזדקק. הוא בצורת אגס, ואזור הראש גדול מהזנב. מערכת העצבים של העובר היא אחד מהאיברים הראשונים שגדלים. היא גדלה באזור קעור המכונה "השקע העצבי". מערכת הדם ממשיכה לצמח רשתות שמאפשרות זרימת דם סביב העובר. תאי דם כבר מיוצרים בשלב זה, ונעים ברשתות המתפתחות. כלי דם משניים מתחילים להתפתח סביב השיליה, כדי לספק לה חומרי מזון נוספים. תאי דם יתחילו להיווצר על השק במרכז העובר, כמו גם תאים שיתחילו להתמיין לכלי דם. תאים אנדוקרדיאלים (Endocardial) מתחילים ליצור את מערכת השרירים שתהפוך להיות הלב.
בערך 24 יום לאחר ההפריה מתעצב לב צינורי בצורת האות S שמתחיל לפעום. זרימת נוזלים דרך העובר מתחילה בשלב זה.
