כלמידיה – מה זה כלמידיה טרכומטיס

כלמדיה (Chlamydia) היא מחלת מין, הנגרמת על ידי החיידק כלמידיה טרכומטיס (Chlamydia trachomatis) הפוגעת באיברי המין ובלחמית העין.
היא כנראה הגורם השכיח ביותר לדלקת השופכה בגברים ובנשים בישראל.

כלמידיה טראכומטיס הוא חיידק המהווה את אחד המחוללים העיקריים של זיהומים המועברים ביחסי מין. הכלמידיה היא אחד הגורמים המרכזיים לזיהומים של צוואר הרחם ושל השופכה, וכן לדלקות של איברי האגן הפנימיים (PID).

כלמידיה תסמינים נשים

בנשים, אם הכלמידיה לא מטופלת, היא עלולה לגרום לדלקות באגן (PID), המתבטאות בדימום מהנרתיק, כאב במהלך קיום יחסי מין, דלקות ברחם, חצוצרות ואף בשחלות. סיבוכים בדלקות אלו עלולים לגרום לקושי בהתעברות, הריון חוץ רחמי, ואף לעקרות. כאמור, לא כל הנשים מפתחות סימפטומים.

כלמידיה גברים

בגברים המפתחים סימפטומים, המחלה עשויה להתבטא בכאב במתן שתן, הפרשות לא-רגילות מהפין, נפיחות באשכים וחום. סיבוך אפשרי הוא דלקת ביותרת האשך, העלול לגרום לעקרות.

כלמידיה בעין

בגברים ונשים כאחד, המחלה גורמת לכאבים בהטלת שתן, לחום ולפגיעה בלחמית העין (trachoma), אשר עלולה להתפתח לכדי עיוורון.

כלמידיה איך נדבקים

ניתן להידבק בכלמידיה בקיום יחסי מין בלתי מוגנים, וחשוב לזכור כי רוב הנשאים אינם מודעים לכך שהם נושאים את המחלה, כיוון שהם אינם מפתחים סימפטומים.

כלמידיה תסמינים

ביטויה העיקרי של המחלה – הפרשה מוגלתית מאיבר המין והסיבוך העיקרי לטווח הארוך הוא עקרות, הגורמת לסבל רב בזוגות ולנטל רב על מערכת הבריאות. בנוסף להתפשטותה במהלך קיום יחסי מין, היא עלולה להיות מועברת מאם לבנה במהלך ההיריון. כלמידיה היא אחת ממחלות המין הנפוצות ביותר כיום. בארצות הברית ישנם כ-4 מיליון מקרים של כלמידיה בשנה. עם זאת, 50% מהגברים ו-75% מהנשים הנדבקים במחלה לא מפתחים סימפטומים, ואינם יודעים כלל כי נדבקו במחלה.

תקופת הדגירה של המחלה היא כ- 10-20 יום. כאב במתן שתן, כאב בשיפולי הבטן או הפרשה מן השופכה עשויים להיות הסימנים הראשונים. גברים עשויים לשים לב בבוקר להפרשה מוגלתית בתחתונים. הבעיה העיקרית אצל נשים שעד שני שליש מהן אינן חשות בשום תסמינים, ואצלן הסימן הראשון שירמז על זיהום בכלמידיה עשוי להיות דלקת פנים האגן (PID), או עקרות או הריון מחוץ לרחם.

אבחנה

ניתן לאבחן כלימידיה במספר סוגים של בדיקות. בעבר השתמשו בבדיקות דם (סרולוגיות) ובבדיקות תרבית שתן ושל הפרשות הנרתיק, אך אלה נחשבות לא אמינות, ודורשות מיומנות מקצועית רבה בטיפול בדגימות. כיום ניתן לבצע בדיקות אמינות על ידי אבחון חלקים מה-DNA של החיידק. בדיקות סרולוגיות (להימצאות נוגדנים נגד כלמידיה) של הדם עשויות לרמז על הדבקה בכלמידיה. במעבדות מיוחדות ניתן לבודד כלמידיה מן הנרתיק או מן השופכה ולגדלה בתנאי מעבדה.

סיבוכים

דלקת פנים האגן (PID) ובעקבות זאת הריון מחוץ לרחם או עקרות הם הסיבוכים השכיחים ביותר של זיהום בכלמידיה שאינו מטופל. סיבוכים נדירים יותר כוללים כאב בפרקים ומחלת Recter.

טיפול בכלמידיה

כלמידיה טיפול אנטיביוטי

הטיפול בחולים ובחולות הסובלים מכלמידיה פשוט בתכלית: טיפול אנטיביוטי בטטראציקלין או באריתרומיצין או אזיטרומיצין למשך עשרה ימים. לנשים בהריון ולילדים צעירים – אסור לקחת דוקסיציקלין. חשוב להקפיד ולקחת את הטיפול במלואו כפי שנרשם. כמו כן, אם אתם מקיימים יחסי מין עם בן או בת זוג קבועים, עליך ועל בן או בת זוגכם לקיים מין בטוח עד תום הטיפול, ויש לטפל בכל השותפים המיניים. הטיפול אינו יכול להפוך או לתקן נזק שכבר נגרם לחצוצרות, אך הוא בהחלט עשוי למנוע סיבוכים אלו לפני שהתרחשו.

תופעות הלוואי של הטיפול

תופעות לוואי אפשריות של דוקסיציקלין: תופעת הלוואי העיקרית היא גיורי של הקיבה והוושט. שמירה על הוראות שלעיל תמנע את הגירוי. בחלק מהאנשים יש רגישות יתר של העור לשמש בזמן הטיפול. מניעה מחשיפת יתר לשמש ושימוש במסנני קרינה תמנע אי נוחות. תופעות לוואי אפשריות של אזיטרומיצין : כאבי בטן ובחילה. ארוחה קלה תפחית את אי הנוחות. האם הכלמדיה יכולה לחזור ? חשוב מאוד להימנע מהדבקה חוזרת על ידי שימוש בקונדום בכל מגע מיני. ברוב המקרים שדלקת השופכה חוזרת מדובר בהדבקה שנייה. אם הצריבה או ההפרשה ממשיכות מבלי שהיה מגע מיני נוסף לאחר הטיפול יש להתייעץ שוב עם רופא .

בכל אופן יש להתייעץ עם רופא על כל צעד שלכם בנושא.