המושג הרפס (Herpes; בעברית: שלבקת) מתייחס בשפה השגרתית למחלה נגיף נגיפית נפוצה המתבטאת שלפוחיות על העור או בריריות, בעיקר באזור השפתיים או באיברי המין (הרפס סימפלקס). למעשה, ההרפס הוא משפחה שלמה של וירוסים הגורמים למחלות שונות אצל בני אדם וחיות.
סוגי וירוס ההרפס
ישנם שמונה סוגים של וירוסים במשפחת ההרפס הגורמים למחלות אצל בני האדם:
- HHV-1 – וירוס ההרפס סימפלקס 1 (HSV-1) – וירוס המתקיף בעיקר את אזור השפתיים
- HHV-2 – וירוס ההרפס סימפלקס 2 (HSV-2) – וירוס המתקיף בעיקר את אזור איברי המין
- HHV-3 – וירוס וריצלה-זוסטר (VZV) – גורם לאבעבועות רוח ושלבקת חוגרת
- HHV-4 – וירוס אפשטיין-באר (EBV), או lymphocryptovirus – גורם למחלת הנשיקה, לימפומה על שם ברקט, סרטן (מחלה)|סרטן הלוע (נדיר)
- HHV-5 – ה-Cytomegalovirus – גורם למחלת הנשיקה, רטיניטיס
- HHV-6 – ה-Roseolovirus – גורם למחלת האדמדמת
- HHV-7 – דומה ל-HHV-6, גורם לסימפטומים דומים
- HHV-8 – מוכר גם כ-KSHV, הוא סוג של Rhadinovirus הגורם לסרקומת קפוסי, סוג של לימפומה, ומחלות נוספות
הרפס סימפלקס
התפרצות הרפס בשפתיים
אלו סוגי ההרפס הנפוצים יותר. ההרפס סימפלקס 1 הוא הגורם העיקרי לשלפוחיות האופייניות למחלה באזור השפתיים. הוא גם נרכש יותר בקלות, משום מיקומו הגלוי.
שלפוחיותיו של ההרפס סימפלקס 2 מתבטאות בעיקר באזור איברי המין, והוא מוכר כמחלת מין.
מחלת ההרפס סימפלקס היא, לרוב, לא קטלנית; היא עשויה להוות סכנת חיים אצל תינוקות, רק במקרה בו הנגיף חודר למוח.
ההידבקות במחלה
ההרפס סימפלקס היא מחלה מדבקת מאוד, העוברת בדרך כלל דרך מגע עור בעור, או לעתים דרך חפץ משותף (שפתון, מגבת וכו'). הווירוס עובר דרך סדקים זעירים מאוד בעור – הוא אינו מסוגל לחדור מבעד לפיסת עור בריאה לחלוטין. ידוע כי אחוזים גבוהים באוכלוסייה נשאים בווירוס, אם כי אצל רבים הסימפטומים לעולם לא ימצאו ביטוי.
דעה נפוצה ושגויה היא כי ההידבקות בווירוס ההרפס אפשרית אך בזמן התפרצות. מחקרים מ-1980 הוכיחו כי הווירוס יכול להיות מושר מן העור גם כאשר לא מתבטאים הסימפטומים הללו.
מהלך המחלה
החל מרגע ההדבקות, וירוס ההרפס שוכן בגוף החולה באופן כרוני. תדירות ההתפרצויות משתנה מאדם לאדם, ונעה בין מספר שבועות למספר חודשים. באנשים מסוימים המחלה לא תתפרץ בעתיד מעבר להתפרצות הראשונית שחלה עם ההדבקות במחלה. באנשים בהם הישנות המחלה תכופה, ממליצים על טיפול אוראלי, המונע את ההתפרצויות. אולם לרוב, הטיפול ניתן רק באופן חיצוני בשעת הצורך בצורת משחה.
גורמים להתפרצות
באופן כללי, וירוס ההרפס תוקף את הגוף ומתבטא בעיתות בהן מערכת החיסון של הגוף נמצאת במצב מוחלש. לכן ניתן לראות התפרצויות בעיקר במצבים כגון:
- בעת מחלה אחרת
- במשך עונות המעבר
- במצבים של לחץ נפשי (סטרס)
- בתקופות של שינויים משמעותיים בגוף כמו תנודות הורמונליות
הטיפול
היות ומחלות ההרפס סימפלקס הן חשוכות מרפא (לא ניתן להיפטר מן הגורם להן), כל שניתן הוא לטפל בסימפטומים של ההתפרצויות.
התרופות האנטיווירליות בהן משתמשים לטיפול בהתפרצויות הן:
- אציקלוביר (Acyclovir, תחת השמות המסחריים זובירקס®, ציקלומד®)
- ולאציקלוביר (Valacyclovir)
- פמציקלוביר (Famcyclovir)
- פנציקלוביר (Pencyclovir)
